מדרש על שמואל א 12:4: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

א״ר יוחנן כל הנביאים כולם עשירים היו מנ״ל ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה. ממשה דכתיב (במדבר טז טו) לא חמור אחד מהם נשאתי אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקיל בלא אגרא אלא אפילו באגרא ודלמא משום דעני הוה אלא מפסל לך פסולתן שלך יהא. משמואל דכתיב (ש״א יב ג) הנני ענו בי נגד ה׳ ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי וגו׳ אי בחנם לאפוקי מאן דשקיל בלא אגרא אלא דאפילו בשכר ודלמא משום דעני הוה אלא מהכא (שם ז יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו (ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה׳) ואמר רבא כל מקום שהלך שם ביתו עמו. אמר רבא גדול האמור בשמואל ממה שנאמר במשה דאלו במשה כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפי׳ בשכר ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא (שכר) (שכרו) דכתי׳ (שם יב ד) ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה. עמוס דכתיב (עמוס ז יד) ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי וכולם שקמים. ומתרגם רב יוסף ארי מרי גיתי אנא ושקמין אית ליה בשפילתא. יונה דכתיב (יונה א ג) ויתן שכרה וירד בה לבא עמהם תרשישה מלפני ה׳ ואמר רבי יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה וא״ר רומנוס שכרה של ספינה הוה ארבעת אלפים דינרי זהב:
שאל רבBookmarkShareCopy